#1 הגאונים

פרק ראשון: הגאונים






הטקסט המלא של הפרק:

פתיחה

שלום וברוכים הבאים לפרק הראשון של קדמא, פודקאסט על אנשים וארועים בהיסטוריה היהודית
בפודקאסט הזה נשתדל לגעת בהיסטוריה שלנו ואולי נצליח להכיר קצת יותר טוב את הדמויות שעיצבו אותנו ואת תרבותנו
כשאתם שומעים את המלה "גאון", מה עובר לכם בראש? על פי המלון גאון הוא מי שמחונן בשכל או בכושר יצירה בלתי רגילים ומפליא בכישרונתיו הטבועים בו מלידה. המילון גם מביא בתור דוגמא את איינשטין (אלברט לא אריק) ואת בטהובן
האם כולם היו איינשטיין או בטהובן בתקופת הגאונים? על מי אנחנו מדברים?
תזכרו את השאלה, נחזור אליה עוד רגע

תיחום התקופה

ההיסטוריונים וכותבי העתים של עם ישראל, המאמינים בכל ליבם בהיותנו עם סגולה. כשהם מחלקים את תולדות העם לתקופות היסטוריות הם מעדיפים לתת לתקופות שמות "משלנו", כגון: תקופת המקרא, תקופת בית שני, תקופת המשנה והתלמוד, תקופת הגאונים… אבל היסטוריונים זרים וודאי יקראו לתקופה בשם אחר
מקובל להתחיל את תקופת הגאונים בסביבות שנת 650. מה קרה אז?
עד המאה השביעית, חי רוב העם יהודי תחת שלטון ביזנטיון במערב (סוריה, ארץ ישראל, מצרים, מַגרִבּ), ותחת שלטון השושלת הסַסַאנית-פרסית במזרח (עיראק, פרס, וכל השטחים ממזרח ומצפון מזרח להם),
אבל סביב שנת 650 קורא מהפך. המוסלמים מתחילים לכבוש את האזור ותוך 50 שנה כל האזור עובר לשליטת הערבים והאיסלם.
האוכלוסייה היהודית הגדולה שחיה קודם תחת שני שלטונות שונים, הביזנטי והפרסי, חיה עתה כולה תחת שלטון ערבי-מוסלמי.
בניגוד לרוב שאר האוכלוסייה, היהודים שמרו על דתם ותרבותם. מצד אחד התיחסו אליהם כאזרחים סוג ב' כולל תנאי עומר המשפילים אך מצד שני מוחמד הכיר בהם בתור עם הספר ובני חסות דבר שאפשר להם לקבל אוטונומיה וזכות לשלטון עצמי.

קצת רקע על היהודים בבבל

יהדות בבל

כבר מחורבן בית ראשון, במאה ה6 לפני הספירה, מגיעים יהודים לבבל ונמצאים שם עד המאה ה20.
יש אגרת מפורסמת של רב שרירא גאון משנת 987 אל חכם מקירואן בטוניס, ובה הוא מפרט את השתלשלות התורה שבעל פה  ובין השאר הוא מספר כי בשנת 219 (הוא מזכיר את שנת תק"ל למנין יון, כלומר 1530 שנה אחרי אלכסנדר מוקדון) רב, תלמידו של רבי יהודה הנשיא יורד לבבל ופוגש שם את שמואל, התלמיד החכם החשוב של בבל.
שמואל מייסד ישיבה בעיר שלו, נהרדעא ורב לא רוצה להתחרות ומתרחק דרומה לסורא ושם פותח ישיבה.
אחרי מותו של שמואל העיר נהרדעא נחרבת ע"י פולשים תדמורים, ורב יהודה, תלמידו של שמואל, מעביר את הישיבה לפומפדיתא.
תזכרו את השמות האלו: סורא ופומפדיתא
שתי הישיבות האלו סורא ופומפדיתא מתקיימות כמעט 800 שנה (לא ברצף מלא)
במדרש (תנחומא לפרשת נח) שכנראה נכתב בתקופת הגאונים נאמר
אף הקדוש ברוך הוא כרת ברית עם ישראל שלא תשכח תורה שבע"פ ... ולפיכך קבע הקב"ה שתי ישיבות לישראל שיהיו הוגין בתורה יומם ולילה ... ואותן ב' ישיבות לא ראו שבי ולא שמד ולא שלל ולא שלט בהן לא יון ולא אדום והוציאן הקדוש ברוך הוא י"ב שנה קודם חרבן ירושלים בתורתן ובתלמודן ... ללמדך שמשם מתחלת הגאולה משם עולין לירושלים
זאת התודעה של היהודים בבבל: יש לנו שתי ישיבות והם המרכז של העם
אני חייב לכם תשובה למה זאת קוראים לזה תקופת הגאונים
מסתבר שלישיבות בבבל קראו ישיבות "גאון יעקב" ע"פ פסוק בתהילים: "יבחר לנו את נחלתנו את גאון יעקב אשר אהב".
ולראש הישיבה קראו "ראש ישיבת גאון יעקב" או בקיצור: גאון. וכך אנחנו פוגשים את רב שמואל גאון בתחילת המאה 8. את רב עמרם גאון, מחבר הסידור הראשון במאה ה 9. רב סעדיה גאון שמתוכנן פרק עליו במאה ה 10 ורב שרירא גון ובנו רב האי גאון במאה ה 11 שחותמים את התקופה.

מקורות מידע

מאיפה אנחנו יודעים על התקופה?
שני חיבורים גדולים, שנשתמרו בידינו הם הבסיס העיקרי לידע המקיף שיש לנו על יהדות בבל. האחד חיבור שכתב יהודי בשם נתן הכהן במאה ה-10 בשם "אַח'בּאר בגדאד" ידיעות בגדאד, שבו תאר את מוסדות ההנהגה בבבל ואת התנהלותם החברתית והפוליטית של העומדים בראשם. וו
השני תשובה שכתב רב שרירא גאון, ראש ישיבת פומבדיתא  בסוף המאה ה-10 לשאלה ששאלוהו אנשי קַירַואן בדבר התפתחות התורה שבעל פה.  בחלק האחרון של התשובה הוא מביא מידע רב, כולל תאריכים, על גאונים וראשי גולה בבל עד לימיהם שלו ושל בנו האיי, שלימים ירש את מקומו
חוץ מכך, יש הרבה פרורי מידע שנמצאו בגניזה הקהירית וכולם ביחד בונים את התמונה  של התקופה.

ראש הגולה

מלבד הישיבות המוסד השלישי החשוב בבל הוא ראש הגולה או בארמית " ריש גלותא"
את התואר ראש הגולה אנחנו מוצאים כבר מתחילת התיישבות היהודים בבבל. הוא היה בעל הסמכות המדינית בין כלפי פנים והן כלפי חוץ.
לפי המסורת שהיתה בידי ראשי הגולה, הם היו מצאצאי יהויכין המלך, מזרע בית דוד, כלומר צאצאים של דוד המלך, ולכן בעלי לגיטימציה לשלוט.
ברך כלל העדיפו שגם ראש הגולה יהיה תלמיד חכם בעצמו, אבל לא תמיד זה היה המצב, ומחלוקות ואיבה בין ראשי הישיבות לבין ראש הגולה לא היו ארועים נדירים.
למה ראש היהודים בבבל קרא ראש הגולה? כי בבבל כולל אזורי עירק ופרס, במשך תקופות ארוכות אכן היו רוב יהודי הגולה.
אבל במשך יותר ממאה שנה לא היה ראש גולה והסיבה לכך היא ארוע טרגי אבל מדהים
לא תמיד היה טוב או אפילו סביר ליהודים בבבל. אבל המצב החמיר באזור שנת 500 (אנחנו עדיין לא בתקופת הגאונים) וחייהם של היהודים נהיו בלתי נסבלים, כולל פגיעות ללא הפסקה בנפש וברכוש בעידוד השלטונות.
ראש הגולה, מר זוטרא (השני) עושה מעשה ואוסף צבא של 400 לוחמים כנגד השלטון הסאסני, שהיה חלש באותה תקופה.
הוא מצליח במרד ומקים ממלכה עצמאית למשך 7 שנים בעיר מחוזא!
אבל א לעולם חוסן, וכשהמך הסאסני מתאושש הוא שולח את הצבא הפרסי הגדול שמביס את צבאו של מר זוטרא.
ראש הגולה וסבא שלו, ראש הישיבה רב חנינה נהרגים.
בן אחד נותר לו גם הוא נקרא מר זוטרא, והוא בורח לארץ ישראל ומייסד את ישיבת גאוני ארץ ישראל. אבל שוב, לא להתבלבל, עוד לא התחלנו את תקופת הגאונים

בוסתנאי בן חנינאי

אז ראש הגולה נהרג ואין מחליף. אז מתי חוזרים ראשי הגולה?
תקשיבו לסיפור מרתק אחר, מתוך "אוצר המדרשים"
בימי מלכות פרס עמד מלך אחד חסר דעת ועלה בלבו להכרית את זרע המלוכה ויחפש כל זרע דוד בכל מלכותו ויהרגם ויאסור את קרוביהם וחתניהם וכל מודעיהם בבתי כלאים ויענם ... ובחמלת ה' על זרע בית דוד נותרה כלה של אחד מאנשי בחוריהם אשר נהרג בימי כלולותיה אחר היות לה הריון.
ויחלום המלך והנה עומד בגינת ביתן ובו כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל, וידע כי לא לו הגינה ההיא. ... וימצא שורש אחד ובו כעין ענף צומח מהארץ וירם הגרזן לשחתו, והנה זקן אחד עומד לעומתו והוא אדמוני עם יפה עיניים וטוב רואי, (תנחשו מי זה) ויגער בו גערה גדולה ויזעק זעקה גדולה ומרה, ויחטף הגרזן מידו ויתקעהו במצחו וישפך דמו על פניו וזקנו ותקרב נפשו למות, ויפול על פניו ארצה ויבך ויתחנן לו ויאמר בי אדוני!
תיפול נא תחנתי לפניך לבלתי השחיתני כי מה עשיתי לך ומה היה עוני וחטאתי כי באת אלי לאבדני,   ויענהו הזקן ויאמר לו: המעט זה מתגמולי רעתך כי באת לגני להשחיתו,...
והסיפור ממשיך איך הזקן, אני מניח הבנתם שזה דוד המלך, מאיים בחלום על המלך הפרסי והמלך מבקש על נפשו
בבוקר המלך מוצא דם במיטה ובאימה קורא לחכמיו לפתרון החלום, ובדומה לסיפור יוסף מוצאים חכם יהודי בכלא שהושם שם בלא עוול בכפיו והוא פותר לו את החלום ואני ממשיך מאוצר המדרשים את פתרון החלום:
הגן אשר ראית משפחת בית דוד היא והאילנות אשר בו גדולים וקטנים הם בניו וזקנים ובחורים ועוללים,
והפרות אשר הם נחמד למראה וטוב למאכל הם החכמים המשכילים בכל חכמה ומביני מדע עושי חסד ופועלי צדק,
ואשר עמדת בחמתך על הגן להכרית ממנו כל עץ וענף ועלים יחד, הוא אשר גזרת להרוג אותם והרותיהם לבקע ועולליהם לרטש במכת חרב והרג ואבדן,
ובחפשך הגן לראות אם נותר שורש מצמיח לעקרהו ותמצא לך שורש אחד מצמיח מעל הארץ, אמת הוא כי נשארת לבית דוד אשה אחת הרה הריון קטן מקרוב נזרע,
וזה אשר ראית בחלום שורש ואשר הרימות גרזנך עליו לעקרהו הוא אשר עלה על דעתך לחפש אחריהם ולכלות זרע המלוכה,
והזקן אשר נראה לך גוער עליך וזעק הוא דוד מלך ישראל, ואשר התחננת לפניו להשקות ערוגותיו עד יהיה צמח ארז אדיר הוא אשר תחדש ותכרות ברית מהיום הזה והלאה לשמור ההריון עם כל קרוביהם.

המלך באמת מוצא את האלמנה שבהריון ושומר עליה ודאג לה ולבן שנולד לה לאחר מכן
וימלאו ימיה ללדת ותלד בן ותקרא שמו בוסתנאי על שם הגן הנקרא בוסתן הנראה למלך פרס בחלום.
ותהי שמחה לישראל ויתבשרו הקרובים והרחוקים כי השאיר אלוהים פליטה לדוד ויזכור רחמיו וחסדיו לבלתי הכרית זרעו, ויהללו את ה' אלוהים: אל תשב פני משיחך זכרה לחסדי דוד, ולא השיב פניו וגו',
הילד בוסתנאי בן חנינאי גדל ומרשים בחוכמתו אבל כל עוד הוא ילד, חכם אחר משמש כראש היהודים בפועל
כשבוסתנאי בן 16, כובשים הערבים ובראשם עלי אבן אבו טאלב (החליף הרביעי ובן דוד של מוחמד) את בגדד מידי הפרסים
הגאונים מספרים כי לקראת עלי יוצאים ראש הישיבה המקומי, רבי יעקב ו 90,000 מישראל לקבל את פניו. כנראה הפגנת התמיכה הענקית עשתה רושם טוב, והחליף מאשר להם להחזיר את מוסד ראש הגולה.
מסתבר שלראשי הגולה היה מאז חותם בצורת זבוב. מפתיע אבל גם מאחורי זה יש סיפור שמתקשר לעינייננו
בוסתנאי מיודענו בא אל עלי לקבל את תפקיד ראש הגולה, בתור הצאצא השורד, אבל כאן הדברים מסתבכים.
איש אחר מגיע איתו והוא טוען שהוא הצאצא שאמור לקבל את התפקיד.
תוך כדי כך מתיישב לו זבוב מציק על פניו של בוסתנאי. עלי שואל אותו למה הוא לא מגרש אותו ובוסתנאי עונה כי ידוע במשפחתו כי אין להרים יד בנוכחות מלך. על פי הסיפור זה משכנע את עלי שבוסתנאי הוא היורש האמיתי ונותן לו את התפקיד.
למלך הפרסי האחרון היו שתי בנות. עלי לוקח את אחת הבנות לאשה לעצמו, ונותן לבוסתנאי את השנייה. וכך בוסתנאי אפילו נכנס למשפחה של המלך
ותשאלו מה לגבי נישואין ללא יהודייה? אז גם לגבי זה היה ויכוח היסטורי, האם היא התגיירה כדין או לא.
חוץ מהנסיכה, להלן נקרא לה הפרסיה, לבוסתנאי הייתה גם אישה מישראל. להלן העברייה.
אחרי כמה דורות טענו צאצאי העברייה כי צאצאי הפרסיה הם בני שפחות ומנגד בני הפרסיה טענו כי היא התגיירה ולכן הם יורשים  לגיטימיים
דיון זה נמשך מספר דורות, עד שהוכרע על ידי ראש ישיבת סורא רב שר שלום גאון, שהתיר לצאצאי הפרסיה לבוא בקהל. העובדה ששר שלום גאון היה בעצמו צאצא של בוסתנאי מאשתו העבריה, גרמה לפסק להתקבל ולמחלוקת לגווע.

טוב, כל זה היתה למעשה הקדמה אבל עכשיו באמת הגענו לתקופת הגאונים

הופעת האסלם

הזכרנו כי בוסתנאי הוא ראש הגולה הראשון בתקופה המוסלמית.
אחרי שהאסלם כובש את כל האזור נוצרת תופעה שלא חזרה על עצמה לעולם: 90% מהעולם היהודי נמצא תחת שלטון אחד, והשלטון הזה מאפשר ליהודים אוטונומיה.
התקופה היא אמנם נחשבת חלק מימי הבינים אבל באזור שעליו אנחנו מדברים, כדאי לשכוח כל מה ששמעתם על ימי הבינים באירופה.
בעולם המוסלמי מתרחשת פריחה טכנולוגית ותרבותית מדהימה לאורך מאות השנים של תקופת הגאונים והיהודים הם חלק מכך.
והמוסדות המרכזיים של היהודים שהחיים סובבים שביבם הם ראש הגולה ושתי הישיבות

הישיבות

חשוב להקדים: ישיבות בבל לא היו בית ספר. לא כמו היום שאנחנו קוראים ישיבה למוסד שמטרתו הוראה ולמידה. לא מוסד אקדמי, לא מוסד להוראה וללימודים.
ישיבה הייתה המוסד השופט, המבצע והמחוקק שעמד בראש תחום גיאוגרפי.
סורא בדרום בבל ופומבדיתא בצפון בבל.
ובמרכז עיראק? היום החוקרים אומרים כי גם לראש הגולה היתה את הישיבה שלו שהיתה אחראית על מרכז בבל.
האדם שעמד בראש הישיבה כונה בתואר גאון והתואר הזה אינו מעיד בהכרח שהוא החכם ביותר או בעל הידע הרב ביותר.
איך חכם יכול להגיע לעמדה של גאון? כותבת פרופסור אלינוער ברקת כי מבדיקת המקורות עולה שמבחינה היסטורית-מסורתי, היו שלוש משפחות או ארבע משפחות מיוחסות, שרק מבניהן היו נכנסים לנתיב הקידום של התארים בישיבה. כל גאון שהצליח לכבוש עמדה כזאת, היה ממנה את בנו, חתנו, גיסו וכל גבר כשיר ממשפחתו, לתפוס מקום בנתיב הקידום, ואם אפשר, גם לשבת בשורה הראשונה של הישיבה, שזאת היתה הדרך הבטוחה לעלות בדרגה.
לרוב כשגאון נפטר, היה מתנהל מאבק על תפיסת מקומות בין צאצאי המשפחות האלה, ולפעמים כוח פוליטי ולובי פוליטי של אנשי כספים שתמכו במועמד זה או אחר שחקו תפקיד משמעותי. כך התנהלו הדברים בשתי הישיבות וכך התנהלו גם במוסד המסודר לכאורה של ראש הגולה.
בראש הישיבה עמד ראש הישיבה, הוא הגאון, השני לו היה אב בית הדין של הישיבה, שיחד עם עוד שניים הרכיבו את בית הדין של הישיבה, וכונו בתואר חברים.
עם שלושת החברים ישבו בשורה הראשונה מול הגאון עוד שבעה אנשים. תוארם היה אלופים או ראשי כלה. השורה הראשונה נקראה בארמית דָרָא קָמָא – השורה הראשונה. ראש כלה פירושו ראש שורה. מכאן ניתן להבין שהיו שבע שורות, בכל שורה, כותב נתן הכהן, ישבו עשרה אנשים. כל אלוף כזה שישב בשורה הראשונה היה ראש שורה, אחראי על אחת השורות. סך כל אנשי הישיבה על פי נתן הכהן היה בין שבעים לשמונים.
התפקיד מרכזי של האנשים האלה היה להתכנס פעמיים בשנה ולהכין את עצמם במשך חודש מרוכז למשימה שנעשתה בשבוע האחרון של החודש: לענות על כל השאלות שנשלחו מתפוצות ישראל אל הגאון.
לכל קהילה בתפוצות היה ראש קהילה, שהיה גם הרב המקומי.
מי שנתקל בבעייה בכל תחום שהוא, היה מפנה את השאלה לראש הקהילה. אם הוא לא ידע לענות הוא היה שולח שאלה לגאון של הישיבה שהקהילה שלו הייתה שייכת אליה. הוא היה גם מצרף לשאלה גם סכום כסף בתור תרומה שזה היה מקור ההכנסה והקיום העיקרי של הישיבות
את השאלות היו אוספים במשך חצי שנה. הגאון היה מכנס פעמיים בשנה, פעם בקיץ, באלול, ופעם בחורף, באדר, את הפורום - הישיבה. בשאר חמשת החודשים בין כנס אחד למשנהו היו אנשי הישיבה בבתיהם מכינים עצמם על ידי לימוד מסכת מסוימת במשנה ובתלמוד, מסכת שהטיל עליהם ראש הישיבה ללמוד ולהבין.
בחודש של התכנסות הישיבה: ירחי הכלה, עסקו במסכת שלמדו בבית, מדברים, מפרשים, מתווכחים והגאון  מקשיב, מתקן ומסכם.
כך היו אנשי הישיבה מכינים את עצמם לקראת עיקר עיסוקם – החקיקה.
בשבוע האחרון של החודש היה סופר הישיבה קורא בקול לפני הישיבה שאלה שנשלחה במהלך חצי השנה האחרונה. אנשי הישבה היו דנים בשאלה ומציעים פתרונות, והגאון מקשיב, ובסופו של דבר מסכם את התשובה ומכתיב אותה לסופר. הסופר היה כותב, הגאון היה חותם על התשובה והתשובה היתה נשלחת לקהילה.

ספרות השו"ת

העובדה והמרכז השלטוני המוסלמי היה בבבל והמוסלמים שלטו על רוב רובם של הארצות שהיהודים היו בהם, חיזק עוד יותר את המעמד של ישיבות הגאונים  ואת החשיבות שלהם.
לכל ישיבה יש את הקהילות שקשורות אליה. שולחות אליה שאלות ותרומות שולחת לשם תלמידים, וגם מקבלת משם רבנים לקהילה כשצריך.
ובבל היא המרכז היהודי. התורה נמצאת שם. מוסדות הלימוד המרכזיים שם.
אם אתם קהילה במרוקו או בספרד, יוון או מצרים ואתם צריכים רב, איפה תוכלו למצוא אותו?
אם יש לכם שאלה כל שהיא בהלכה לאן תשלחו אותה?  בפילוסופיה, בהיסטוריה, ויכוח עם אשתך,
כל פן בחיים היהודים שיש בו התלבטות – שלח שאלה אל הגאון
הגוגל של התקופה אבל עם זמן תגובה הרבה יותר ארוך של מכתבים שצרכים לנדוד על פני ארצות ויבשות.
מאז גילוי הגניזה הקהירית מונים כמעט 10,000 תשבות שהשתמרו מתקופת הגאונים, ויש להניח שהם רק חלק ממה שנכתב, אם כך אנחנו מבינים שהיה כאן מפעל אדיר שחיבר את כל הקהילות היהודיות למרכז אחד.
חלק משו"ת נאספים לראשונה לתוך ספרים, והנה לכם תחלת עידן ספרות הלכתית.

עד אז אין ספרים של הלכה. וזה לא במקרה.
היום כשאנחנו מדברים על תושב"ע – תורה שבעל פה אנחנו מתכוונים למדפים מדפים של ספרים כתובים. ממש לא משהו שאפשר לדעת את כולו בעל פה. אבל אז כמעט הכל היה בעל פה!
התלמוד בעצמו מועבר בעל פה . יש בישיבות מקצוע שנקרא גרסנים של אנשים שלמדו בעל פה את התלמוד, וכל הלימוד נעשה בעל פה. הסוגיות התלמודיות שהתעצבו בדורות שקדמו לגאונים, הופכים להיות מה שנקרא טקסט קנוני. כלומר במובן מסוים טקסט מקודש שאין לשנותו והלימוד המרכזי הוא סביבו.
העובדה שלא כתבו, או ליתר דיוק, גם אם כתבו זה היה נחשב פחות אמין מהעברה בעל פה, נראה מוזר לדור שלנו, אבל מבחינתם כל אחד יכול להעתיק טקסט, ומי יודע אם הטקסט שלפנינו הועתק נכון? אולי היתה שגיאת העתקה?
לעומת זאת בהעברה בעל פה, אנחנו סומכים על אנשים שזה המקצוע שלהם, שמתאמנים כל חייהם בלזכור כולל סימנים מיוחדים שנשארו לנו בחלק מהסוגיות. אנשים שנבחנים כל הזמן על היכולת לזכור

מכתב מהרב שר שלום גאון  (843-853)

יש מכתב מעניין של הרב שר שלום גאון מאמצע המאה התשיעית שמדגים את הגישה.
שאלו אותו שאלה לגבי גוי שנגע ביין של יהודי והתשובה שלו:
כולן מסובכות זו בזו ומאפילות ביותר ואם היה רצון והייתם לפנינו היה אפשר לפרשן יפה יפה ולבררן יפה יפה זו מזו כמות דבר דבור על אפניו
מפני שכשתלמיד יושב בפני רבו וישא ויתן בדבר הלכה יודע רבו לאיזה צד לבו נוטה ומה מתעלם ממנו ומה מתברר לו ומה מתעקש עליו ופושט לו עד שמאיר עיניו ומראה לו פנים בהלכה.       אבל בכתב כמה אפשר לו?
כלומר אתם רוצים תשובה? תבואו ונסביר לכם אבל לכתוב? איך אפשר להעביר את כל הפרטים והדיוקים ולוודא שהבנתם בכתיבה??

ספרים

אז מה לגבי כתיבת ספרים?
השו"תים אמנם נאגדו, הועתקו ונלמדו אבל הם לא נכתבו כספרים.
לכתוב ספרים לא היה חלק מתפקידי הגאון. עד תקופתו של רב סעדיה גאון במאה 10 יש בסך הכל רק שלושה ספרים שנכתבו בתקופת הגאונים וגם הם לא נכתבו ע"י הגאונים

שאילתות דרב אחאי גאון

הספר הראשון שנכתב נקרא שאילתות דרב אחאי גאון ויש סיפור מעניין מאחוריו:
רב אחאי גאון, בכלל לא היה גאון. כלומר הגיוני שבימנו הינו קוראים לו גאון אבל הוא לא הגיע להיות ראש הישיבה ולקבל את התואר גאון. הוא היה מגדולי החכמים בבבל, בסוף המאה הראשונה של תקופת הגאונים, 680-752
רב שרירא גאון מספר באגרתו שרב אחאי היה מועמד להיות גאון בפומבדיתא, אבל הפוליטיקה היתה חזקה יותר
כמו שאמרנו בראש יהדות בבל עמדו שלושה, ראש הגולה ושני הגאונים, ראשי הישיבות. מינוי אחד מהם צריך להעשות באשור השניים האחרים. מאבקי כח ושליטה בינהם, לא היו דבר נדיר.
רב אחאי היה כנראה גדול החכמים אבל ראש הגולה (שלמה בר חסדאי), העדיף למנות תלמיד של אחאי, את נטרוי כהנא בר רב אמונה מבגדד.
רב אחאי כבר לא מצא את מקומו בבל ועלה לארץ ישראל. בעקבות עליית גדול הדור, עלו אחריו עוד רבים ויסדו אפילו בתי כנסת בארץ שמתפללים בהם בנוסח בבל.
הספר שלו נקרא שאילותות.
כל שבת אחר הצהרים, אולי אחרי מנוחה קלה, היו מתאספים האנשים לשמוע דרשה מפי הרב. רב אחאי היה דורש לפי פרשות השבוע, ומשלב בתוך הדרשה הלכות שקשורות בצורה כל שהיא לפרשה.
אוסף הדרשות הללו נכתב ביחד לכדי ספר ומיד זכה לפופולריות רבה. ומצוטט עוד דורות רבים אחריו
שני הספרים האחרים הם ספר הלכות פסוקות של רבי יהודאי, שהוא ספר ההלכה הראשון שחובר, וספר הלכות גדולות של רבי שמעון קיירא. ככל הנראה אף אחד מהם לא כיהן כגאון.

סיכום

את תקופת הגאונים אפשר לחלק לשניים: עד הרב סעדיה גאון ולאחריו.
כל מה שדברנו על שתי ישיבות שיושבות בערים שונות, על כך שלא כותבים  ספרים. על כך שגאון הוא רק מתוך המשפחות המיוחסות של בבל, כל זה עומד להשתנות.
אבל על זה, על המהפכה העצומה של רב סעדיה גאון, על היחס בין בבל לארץ ישראל, על הקראים, ולבסוף גם על שקיעת המרכז היהודי בבבל, בפרק הבא של קדמא.

עוד פרטים, מקורות ואיורים תוכלו למצוא באתר הבית של הפודקאסט. kedma.eshkoli.com
אשמח לשמוע הערות והצעות
תודה שהאזנתם, מקווה שנהנתם, נשתמע בפרק הבא של קדמא

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

פרק 1 • הגאונים

פרק 4 • תחילת תור הזהב בספרד

פרק 8 • לאן נעלמו עשרת השבטים