פרק 62 • תרגום השבעים
איך יתכן שארוע שצוין כחג מיוחד הפך לצום?
על יהודים הלניסטים ועל חיים בין תרבויות.
על הקשר לשבעת פלאי תבל וחג על חוף הים
על אונקלוס, עקילס ועל אריטסטאס
ועל תרגום ליוונית שמספר לנו על ההיסטוריה שלנו.
כתב יד מאוייר של תרגום השבעים מהמאה השישית (הספריה לאומית של וינה)
המלך תלמי עם חכמי ירושלים המתרגמים - ציור של ז'אן-בפטיסט דה שמפיין, 1672
ספרי המכבים שרדו רק בזכות תרגום השבעים
השבמחקהיהודים נכשלו לשמור על הספרים כל כך חשובים להיסטוריה שלהם
ורק בזכות הנוצרים אנחנו יודעים באמת מה קרה בפרק כל כך מפואר וכל כך חשוב בהסטוריה שלנו
היהודים נכשלו ... בזכות הנוצרים נשמרו ...
מחקמעניין, אחרי ששרפו לנו 24 כרכרות עמוסות בספרים כתבי יד, באמת בזכותם הם השתמרו. צדיקים ...
שכתבתה "ארוע שצוין כחג מיוחד הפך לצום"
השבמחקהייתי בטוח שאתה מתכוון ליום ניקנור חג מתקופת המכבים
שעם השנים ובגלל שלא אהבו את המכבים החליפו את היום בתענית אסתר
כנראה יהודים אוהבים להחליף ימי חג בימי צום חחחח
עוד נקודה מעניינת על תרגום השבעים
השבמחקתרגום לאנגלית או יוונית מגדיל את אורך הטקסט (תבדקו ב
google translate)
בגלל זה ספרים כמו שמואל ומלכים חולקו ל 2 בתרגום השבעים
בעקבות תרגום השבעים
גם בגרסה בעברית חילקו את הספרים האלה ל2
כ.נ.ס מופיע במגילת אסתר - "לך כנוס את כל היהודים"
השבמחקראשית כל, יישר כח על הפודקאסט בכלל ועל פרק זה בפרט. מחכים מאד. ברשותך הערה ביקורתית קלה. קוטב ההסבר שלך בנוי על כך שבעקרון תרגום התנ"ך זה דבר אידיאלי ורצוי מבחינת התורה או היהדות איך שלא נכנה זאת. ביססת זאת על הציווי לכתוב את התורה באר היטב שדרשוהו חז"ל שהכוונה בשבעים לשון. יישנם עוד מקורות בחז"ל בכיוון הזה. בנוסף ביססת זאת על התלהבותו של פילון. ואת התנגדות חז"ל הצגת כנובעת מגילגול הנסיבות הנורא שתרגום זה הפך לכלי עזר בידי הנוצרים לביסוס אמונתם וניגוח היהדות.
השבמחקובכן, אין הכרח להבין כך את הדברים. אין לנו שום סיבה להניח שמאמרי חז"ל המאוחרים שמתארים את חומרת מאורע התרגום בעינים יהדותיות לא משקפים את דעת חכמי ישראל בזמן שנעשה בו התרגום. המקור על כתיבת התורה בשבעים לשון מבטא חזון לאחרית הימים, בבחינת "ונהרו אליו כל הגויים... כי מציון תצא תורה וכו'". התלהבותו של פילון ודאי שלא משקפת את דעת חכמי הפרושים האמונים על מסורת ישראל הישרה והנאמנה. בשורה התחתונה, היהדות האלכסנדרונית ופילון בראשה נחלה כשלון רוחני ונעלמה כליל ממסורת התורה שבע"פ וזאת דוקא בגלל רידודם את התורה לעוד ספר פילוסופי המובן בהגיון אנושי. לדעתי אין ספק שחכמי ישראל אז התייחסו למאורע התרגום כאסון, וכפי שמסביר הרב צבי יהודה בשיעוריו לי' בטבת, שהתורה הינה קשורה בקשר חיים עצמי עם סגולת ישראל ולכן אין שום מקום לתרגם אותה ולהנגיש אותה לכוחות חיים נכריים שתוכן החיים האלוקי של התורה אינו מתאים להם.
המשך המאורעות ההיסטוריים והשימוש הנורא של הנוצרים בתרגום, זה לא מה שעיצב את דעת חז"ל בנושא, אלא זה רק מה שהמחיש את יחסם של חז"ל מעיקרא לתרגום.
תודה על ההתיחסות המפורטת. ללא ספק זאת ההתיחסות בדיעבד אך לא בטוח שכך היה בתקופת הבית השני. עדיין צריך להסביר למה תרגום אונקלוס לארמית ותרגום עקליס הגר ליוונית כן נחשבים לתרגומים לגיטימים מבחינת חכמינו.
מחק