פרק 65 • רבי יהודה הנשיא
מאה שנה אחרי החורבן הקהילה היהודית בארץ מתאוששת ומי שעומד בראש היה ראש החכמים שהיה גם המנהיג הרוחני וגם המנהיג המדיני.
על אושא בית שערים וציפורי וההתאוששות ממרד בר כוכבא
על קיסרים רומאים ועל עושר אגדי.
על התואר נשיא ועל שושלת שהחזיקה 450 שנה.
על מתי באמת התחילה הגלות ועל המשנה וממתי כותבים דברים שצרכים להשאר בעל פה.
על אושא בית שערים וציפורי וההתאוששות ממרד בר כוכבא
על קיסרים רומאים ועל עושר אגדי.
על התואר נשיא ועל שושלת שהחזיקה 450 שנה.
על מתי באמת התחילה הגלות ועל המשנה וממתי כותבים דברים שצרכים להשאר בעל פה.
 |
| בית שערים |
ביני לנדאו (עם סרן הראל שרביט הי"ד) - ארץ הקדושה
 |
| כתובת הנצחה לספטימיוס סוורוס וילדיו |
תודה רבה רבה! הפרק נפלא בהחלט. (כמו כלל סדרת ההסכתים הלזו)
השבמחקאך ברשותך אחר הקדמת בקשת מחילה, יש לי ביקורת יסודית על הפרק.
על הפרק הזה מתאימה הביטוי בחז”ל ’אליה וקוץ בה’. אולי יש לומר אף קוץ גדול בה.
וזה החלי:
הגישה כאן להבנת דברי חכמים התבססה כביכול על דברי הרמב”ם בהקדמתו לפרק חלק. אך המעיין בהקדמה שם יראה שבין דברי הרמב”ם לדברי הפודקאסט מרחק עצום. החל מביטויים שלא מוזכרים כלל ברמב”ם (לדוגמא, המילה ’רשע’ לא מוזכרת כלל על הסוג השני!) וכלה במסקנה כיצד ללמוד דברי חז”ל שאין בין דברי הפודקאסט לדברי הרמב”ם מאומה.
(ואחר בקשת המחילה שנית, אשאל שאלה חצופה במקצת, האם קראת את ההקדמה עצמה, או שמא רק עיינת בדברי כלי שני? כיון שמה’ציטוט’ כביכול בשם הרמב”ם נראים הדברים ככאלו שנכתבו מפרי עטו של מי שלא טרח להבין את דברי הרמב”ם על בוריים, אלא דימה למצוא בדבריו את מה הזיותיו שלו עצמו שהזה ממוחו הקודח ביום שרב...)
בקצרה אכתוב את דברי הרמב”ם, כפי שהם נראים מתוכן הכתובים:
ישנם שלושה סוגי אנשים שקוראים את דברי חכמים:
א. כאלו אשר מקבלים את דברי חז”ל כפשוטם, גם את הנמנעות שבהם הם מקבלים כפשוטם, וזאת על אף שאפילו טפשים יתפלאו על הגיון הדברים הללו.
ועל אף שבמוחם נדמה להם שהם מכבדים את דברי חכמים, אבל בפועל הם רק גורמים לזלזול עצום בקרב ההמון שלא למד ושומע מפיהם את דבריהם התמוהים כביכול של חכמי ישראל,כפי איך שהם מפרשים אותם על הפשט.
(הרמב”ם מאשים בעיקר דרשנים שמלעיטים את העם באלו המים הרעים, על אף שהם עצמם לא עמדו על אמיתת הדברים.)
עד כאן די קרוב למה שהושמע בהסכת.
אך כאן מתחילים שני הדרכים להתרחק זו מזו, נמשיך בדברי הרמב”ם בהגדרתו את הסוג השני:
ב. הכת השניה הם אלו שמלגלגים על דברי חז”ל שהם נמנעים במציאות, הם מפרשים אותם - כמו הראשונים - כפשוטם אך מוסיפים ומלגלגים עליהם כיון שהם מדמים שהם חכמים בו בשעה שאילו באמת היו מוגיעים את מוחם היו מבינים כיצד ראוי ונכון להבין ולכתוב דברי חכמה ואלוהות. והכת הזו היא גדולה בטפשותה מן הכת הראשונה (לא, לא רשעים, כי אם טפשים גדולים)
ג. קבוצה קטנה, שהוגיעה את מוחה והבינה כיצד ניגשים לשכל ואלוהות, וכיצד ראוי לכתוב. וכדברי החכם מכל אדם שמסביר כיצד דרך החכמים באמת לכתוב ”להבין משל ומליצה דרך חכמים וחידותם”.
דרכם של החכמים הוא לחלק את תורתם, את חלקה לכתוב בשפה ברורה להמון, ואת השניה לטמון ברמזים. מוסיף הרמב”ם וטוען כי הכרח השכל הוא לפרש כך את דברי חכמים נמנעי השכל. שכן, הם עצמם פירשו חלקים מסויימים בתורה שלא כדרך הפשט אלא בדרך הרמז (והרמב”ם מביא כמה דוגמאות לכך)
אמור עתה, האם לדברי הרמב”ם יש קשר לפרשנות בפודקאסט?
ובכן, לא ממש..
הרמב”ם בסה”כ בא לפרש את דברי חז”ל שלא ייתכנו מתוכם כמו אגדתות וכדומה, סיפורים שהגיוניים המה אך התכנותם נמוכה לאו דווקא נכללים בקטגוריה.מה שבטוח, שהמושג ’להתייחס למסר ולא לעובדות’ לא קשור לדברי הרמב”ם האלו. לא על כך נסובו דברי הרמב”ם.
ולסיכום הרמב”ם דיבר על כת של טפשים, על כת של טפשים גדולים, ועל קבוצה קטנטנה שיודעת כיצד ללמוד את דברי חז”ל. ואידך פירושא, זיל גמור..
”ואם אתה המעיין מאחת השתי כתות הראשונות, לא תשגיח בדברי ולא בשום דבר מזה העניין, לפי שלא יהיה נאות לך שום דבר ממנו, אבל יזיקך ותשנאהו. והיאך יאותו המאכלים הקלים המעטים מכמותם הישרים באיכותם לאדם שהרגיל במאכלים הרעים, אבל באמת הם מזיקים לו והוא שונא אותם. הלא ידעת מה אמרו האנשים שהיו רגילים לאכול בצלים ושומים והדגים "ונפשנו קצה בלחם הקלוקל".
ואם אתה מן הכת השלישית, כשתראה דבר מדבריהם שהדעת מרחיק אותו, תעמוד ותתבונן בו ודע שהוא חידה ומשל, ותשכב עשוק הלב וטרוד הרעיון בחיבורו ובסברתו, ותחשוב למצוא כוונת השכל ואמונת היושר, כמו שנאמר "למצוא דברי חפץ וכתוב יושר דברי אמת". ואז תסתכל בספרי זה ויועיל לך בע"ה”
במקטע זה יש מסר מסויים שאין לאורך כל הנכתב לפני זה, מסר שגם רלוונטי לנושאים אחרים גם...
”אין מזרזין אלא למזורזין”. לא כתבתי את הדברים כביקורת סותרת חלילה לסדרת ההסכתים הנפלאה הזו שאני כל כך נהנה הימנה, כי אם אדרבה זה היה בבחינת סותר על מנת לבנות במקומו, לשכלל ולשפר את הפרקים הבאים, זאת בפרט לנוכח העובדה שהפרקים הוסבו לדון גם ב’דברי חכמים וחידותם’ דברים שדורשים הבנה עמוקה ויתירה על פני דיונים פשוטים יותר במשיחי שקר ופילונים אלכסנדרוניים למיניהם.. ולא באתי אלא להעיר.
יישר כח רב!
מצו”ב קישור לקריאת הקדמת דברי הרמב”ם לפרק חלק, ירא הקורא הנבון וישפוט:
מחקhttps://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/rambam/hakdamat-2.htm#3
מקריאה נוספת נראים שהדברים שכתבתי חריפים יחסית, אז אני שונה שוב, הדברים לא נכתבו אלא קונקרטית כלפי המקטע המסויים הזה בפרק זה.
מחקהפרויקט עצמו על שלל התוכן המעניין הוא תוכני, יפה, מרתק, ומוגש בשפה יפה ובטוב טעם. תודה רבה על כפפה זו שהורמה אל על. חזקו ואמצו.
נקודה קטנה
השבמחקהקיסר הרומי קרקלה נתן אזרחות לכל האנשים החופשיים תושבי האימפריה הרומית
אז אולי הוא לא היה כזה רודן 🤔
אהבתי את הפרק
השבמחקהוא מאוד מלמד על תקופה שהיא פחות מוכרת בהיסטוריה שלי
בפרק אתה מדבר הרבה על הסנהדרין
מה התפקיד / סמכויות שהיו לו אם בכלל?
לפני המרד הגדול ההנהגה בפועל הייתה בידיים של הכהנים הגדולים או נשיאים ומלכים מבית חשמונאי או בית הורדוס או אונציבים זרים
ההנהגה הדתית הייתה בידיים של הכהנים הגדולים
איפה הסנהדרין בכל הסיפור הזה?