פרק 72 • עליית שלוש מאות הרבנים • בעלי התוספות בארץ ישראל


בארץ ישראל משתוללת מלחמה בין הצלבנים למוסלמים והארץ חרבה ודווקא בזמן הזה תלמידי חכמים חשובים מצרפת מחליטים לעלות לארץ.
על רבי יונתן מלוניל ועל רבי שמשון משאנץ.
על ירושלים ומלך ירושלים ועל עכו ומלחמות שליטה.
על צלבנים ועל סאלח א-דין.
על רבי יחיאל מפריז ועל בית עלמין עתיק בחיפה
ועל עלייה לארץ שאולי לא כל כך הצליחה אבל כן השפיעה על דורות.


תחכמוני - רבי יהודה אלחריזי במסעו לארץ באתר בן יהודה:

וּמִשָּׁם נָסַעְתִּי אֶל יְרוּשָׁלַיִם. וְנִפְתְּחוּ לִי הַשָּׁמָיִם. וָאֶרְאֶה מַרְאוֹת אֱלֹהִים. וַיִּפְגְּעוּ בִי מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים. הֵם חֲסִידֵי עֶלְיוֹן. הַבָּאִים מֵאֶרֶץ צָרְפַת לִשְׁכֹּן בְּצִיּוֹן. וּבְרֹאשָׁם הָרַב הֶחָסִיד רַבִּי יוֹסֵף בֶּן הָרַב רַבִּי בָרוּךְ. יְהִי לֵאֱלֹהָיו בָּרוּךְ. וְאָחִיו הֶחָכָם רַבִּי מֵאִיר. בְּנֵר שִׂכְלוֹ חֲשֵׁכִים מֵאִיר. וְשָׁם מִן הָאַשְׁקְלוֹנִים קְהִלָּה מְעֻלָּה. וּבְרֹאשָׁם הַשַּׂר רַבִּי סְעַדְיָה אִישׁ יְמִינִי וְהוּא מַשְׂכִּיל וְנֶחְמָד. וְשִׂכְלוֹ לֹא יִמַּד. וְשָׁם מִן הַמַּעֲרָבִים קְהִלָּה חֲשׁוּבָה וְטוֹבָה. וּבְרֹאשָׁם רַבִּי אֵלִיָּה הַמַּעֲרָבִי. הוּא בַעַל חֲסָדִים. וּמַרְבֶּה צְדָקוֹת לִמְרוּדִים. אֲבָל יָצְאוּ עָלָיו דִּבּוֹת גְּדוֹלוֹת וְרַבּוֹת. בְּמַעֲשִׂים רָעִים וַעֲבֵרוֹת. וּפְעֻלּוֹת מְכֹעָרוֹת. וְהָאֵל יוֹדֵעַ הַנִּסְתָּרוֹת. וּמִשָּׁם בָּאתִי לְעַכּוֹ. וְלֹא רָאִיתִי כָהֵם מִהְיוֹתִי וְעַד כֹּה. כִּי כֻלָּם רֵיקִים עַמֵּי אָרֶץ. אֵין בָּהֶם גּוֹדֵר גָּדֵר וְעוֹמֵד בַּפָּרֶץ. וּמִשָּׁם הִתְהַלַּכְתִּי בְּכָל גְּבוּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְעָבַרְתִּי עַל צְפַת וּמָצָאתִי שָׁם בְּחִיר הָאֵל. שַׂר וְגָדוֹל מְיַשֵּׁר כָּל עָקֹב. צָדוֹק הַצַּדִּיק רֹאשׁ יְשִׁיבַת גְּאוֹן יַעֲקֹב. אֲבוֹתָיו הָיוּ רָאשֵי הַיְשִׁיבוֹת. וְיָם הַנְּדָבוֹת. וּבַעֲלֵי הַמִּדּוֹת הַטּוֹבוֹת. רַק אֲפָפוּהוּ צָרוֹת רַבּוֹת. וְהִתְגַּלְגְּלוּ עָלָיו סִבּוֹת. וְהוּרַד מִכִּסְאוֹ אַחֲרֵי מָלַךְ. וְהוּרַק מִכְּלִי אֶל כְּלִי וּבַגּוֹלָה הָלַךְ. אֲבָל עָמַד טַעְמוֹ בוֹ מָתוֹק בְּלִי מָר. וְרֵיחוֹ לֹא נָמָר. וְאִם טוֹבָתוֹ סָרָה. מִשְׂרָתוֹ לֹא חָסָרָה. וְהָאֵל אֲשֶׁר בְּאֵלֶּה הַתְּלָאוֹת נִסָּהוּ יַחֲבשׁ שִׁבְרוֹ וְחִילוֹ. וְשָׁב וְרָפָא לוֹ.
וָאֶשָּׂא מְשָׁלִי וָאֹמַר:
תְּעוּדָה סָר צִלָּהּ וְלִשְׁאוֹל שַׁח דִּגְלָהּ
וְיָמִים בָּגְדוּ בָהּ וְהִכְבִּידוּ עֻלָּהּ.
אֲבָל נִבְטַח כִּי אֵל יְחַדֵּש אוֹר הִלָּהּ
וְתוֹרָה חוֹזֶרֶת לְאַכְסַנְיָא שֶׁלָּהּ.


שלט בעיר העתיקה בעכו המספר על עליית הרבנים


קטעי מעבר מוזיקלים






תגובות

  1. יישר כוח על הפודקאסט המעניין והמחכים.
    כמה הערות לגבי הפרק הזה.
    א. רבנו יהונתן מלוניל - יש עדויות שנפטר בארץ. בקינות על ר' יהונתן שנמצאו בגניזה נמצאות בין השאר השורות הבאות (הקינות נדפסו בספר הזכרון מנחה ליהודה, י"ם תשי, עמ' 164-166):
    אוי כי אבל גדול - על הרב הגדול
    על זה שברי גדול - לירושלים ולציון בלי גוי גדול.

    בקינה אחרת:
    עלה מוות והצביא -- על ארץ הצבי.

    ובעוד קינה:
    דגלו הרים והצביא -- צבאיו לארץ הצבי
    ולקח כל טובי - ויכרות יהונתן

    כמו כן, ישנן התכתבויות בין ר' יהונתן מלוניל לבין הריצב"א לגבי מצוות התלויות בארץ שנשתמרו בספר אור זרוע.
    למשל:
    ספר אור זרוע חלק א - הלכות חלה סימן ריג
    ופסק רבינו יצחק בר' אברהם זצ"ל ... עכ"ל שהשיב הלכה למעשה להר' יהונתן זצ"ל מלוניל בשעה שעלה לארץ ישראל
    כמו כן תשובות נוספות מהריצב"א לר"י מלוניל שנמצאות באור זרוע, ח"א סי' רנא וסי' שלב.

    ובעניין זה יש לשים לב. העלייה נקראת "בעלי התוספות", אבל ר' יהונתן בשום אופן לא נמנה על בעלי התוספות, כך שכנראה השם אינו מדויק.

    לגבי הרמב"ן ועכו, ראוי לציין שדרשתו המפורסמת לראש השנה נאמרה בעכו בשעה שהגיע לארץ בפני חכמי התוספות.

    נדמה לי שפרופ' תא שמע מקשר גם את עלייתו של הרי"ד (ר' ישעיה דטרני, הראשון) לארץ ישראל לעליית 300 הרבנים. כדאי לבדוק במקורות בויקיפדיה בערך ישעיה די טראני, וגם בכנסת מחקרים ח"ג עמ' 12-19. אבל במבוא שכתבתי לפסקי הרי"ד על מסכת חולין (מהד' מכון התלמוד הישראלי השלם) ערערתי על חלק מהנחותיו של פרופ' תא שמא.

    השבמחק

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

פרק 69 • לאן נעלמו יהודי ח׳יבר

פרק 68 • סורא ופומבדיתא

פרק 66 • התלמוד הירושלמי